אינטימיות מפוצלת

תבואי נקי, הוא אמר לי. ופתאום זה הכה לי בתודעה. 

במפגש במתוק הזה ביני לבינו, הגעתי לא לבדי, אלא הבאתי איתי גם את כל האקסים, את כל הפגיעויות, שברונות הלב, הפעמים הפחות מוצלחים של מפגשים מיניים, פלוס כמה זוועות בגדר אסון טבע.

המפגש הזה אמור להיות הלב שלי והלב שלו.

הנשמה שלי שחוגגת את הקסם של הגוף, אל מול הנשמה שלו שחוגגת את הקסם של הגוף.

ופתאום נהיה לנו צפוף.

אפשר לבוא נקי?!

בלי הסיפורים שבראש?

בלי הזיכרונות שבלב?

בלי התגובות המגוננות בתוך הגוף?

ברור שכן. נראה שמצאתי לי משחק חדש לימים הקרובים. 

לפרק כאב ישן, לרפא בתוכי כאב, לבחור מחדש התנהלות, ולחזור למשחק אחרת.

ראש > רגש > גוף

בראש

המיינד שלנו כולל את הציפיות המודעות שלנו מהמציאות, ואת הפחדים, למידה וניסיון שלנו מהחיים. התפקיד שלנו, זה להעביר מתת המודע למודע. לאתר את הסיטואציות שהובילו להתנהלות הנוכחית. הסיפורים שיושבים בתת-המודע ומנסים להגן עליי מפני "שקר כלשהו". להבין בראש, שמה שיש כאן ועכשיו זה רק מה שיש כאן ועכשיו, מפגש של שני אנשים, של שתי לבבות, של שתי נשמות. 

אז, מה אני רוצה ברגע הזה?

הזמנה לכנס אונליין לנשים לריפוי המיניות

הרצאות לריפוי המיניות הנשית
אני מתרגשת להזמין אתכן לכנס אינטרנטי, המכיל אוסף של מרצים מופלאים שידברו ויביאו ריפוי למיניות הנשית!כל הפרטים כאן בלינק:http://natalielauren.ravpage.co.il/BuyNow/SexualHealing
Posted by ‎נטלי לורן כהן / נשים יולדות מציאות‎ on Tuesday, March 1, 2016

Sexual Healing | הרצאות לריפוי המיניות הנשית | כנס אונלייין

המילה הזו "סקס" מביאה איתה המון קונוטציות, והרבה פעמים מעוררת את המחשבות שלנו לכיוון היותר סליזי, חייתי, תאב של המילה.

וכמה שזה נחמד וכייף ליהנות מזוג כזה של חוויה, אני מאמינה שכולנו מרגישות עמוק בפנים, שיש שם איזו קריאה לחיבור מסוג אחר, איזו כמיהה לרובד אחר, לעוד משהו.

משהו שלא נמצא בתקשורת (טלביזיה, פרסומות, סרטים, סדרות...), שאנחנו פחות חשופות אליו, שפחות מדובר. ועם זאת יש איזו קריאה אלינו מן המעמקים.

אז, כן! יש כזה דבר, והקריאה הזו קיימת בכולנו, בין אם שמנו לב אליה ובין אם לא.

המשמעות האנרגטית-רגשית של מחלות מין

הבוקר עשיתי את בדיקת השתן הכי מביכה שיש: מחלות מין.

דבר ראשון שיש לי להגיד על זה, זה: איכס! במחשבה שניה זה גם הדבר השני והשלישי והעשירי שיש לי להגיד על זה. איכס!

לא כי הבדיקה דוחה, זה שטויות. מחשבה שמתוך חיבור אינטימי, נענשתי ויש סיכוי שלכל שאר חיי. המרה של כמה דקות של עונג (בתקווה שהיה טוב), במחלה עד סוף ימיי. מחיר כבד מידי לשלם בעבור הטמטום של המחשבה שלא צריך קונדום. אני נותנת בו אמון. על מה בדיוק? על העבר המיני העשיר שלו? על שהוא לא יודע מה הוא סוחב, ממי וכמה זמן?

תכלס, מחלת מין היא מבישה. You do it to yourself. זה נוגע לנו הקטלוגים הקולקטיבים של הקשר הזה בין בושה ומיניות (בית בושת?!? ברצינות?!?). למה מיניות היא דבר כל כך מביש שגם המחלות שלה מבישות?

המיניות החדשה

בגיל 19 היתה הפעם הראשונה שלי לאהוב פיסית. היו המון הזדמנויות לפני, אבל היה חשוב לי לחכות למישהו שאני יאהב ממעמקי ליבי. וכך היה.
וכמה מושלם שהיה בגיל 19, ככה מזעזעים היו רוב החיבורים אח"כ. הרוב, לא הכול.

בכל תחילה של קשר חדש, ניסיתי להסביר את המשמעות של החיבור ללב, של הכבוד. לא אותו הכבוד של אגו, אלא כבוד אחר לגמרי, כזה שמתקרב ליראת כבוד. מתוך המקום של חיבור מקודש.

היו את מי שהתווכחו איתי על כמה שסקס זה פיסי, ושהקשר שלו לאהבה מיותר לגמרי ומצמצם אפשרויות.
היו את מי שהנהנו בסקרנות והלב שלהם היה שבור מכדי לייצר את העומק.
היו הבודדים שהצליחו לפתוח את הלב ולהתמסר לביחד.