אינטימיות מפוצלת

תבואי נקי, הוא אמר לי. ופתאום זה הכה לי בתודעה. 

במפגש במתוק הזה ביני לבינו, הגעתי לא לבדי, אלא הבאתי איתי גם את כל האקסים, את כל הפגיעויות, שברונות הלב, הפעמים הפחות מוצלחים של מפגשים מיניים, פלוס כמה זוועות בגדר אסון טבע.

המפגש הזה אמור להיות הלב שלי והלב שלו.

הנשמה שלי שחוגגת את הקסם של הגוף, אל מול הנשמה שלו שחוגגת את הקסם של הגוף.

ופתאום נהיה לנו צפוף.

אפשר לבוא נקי?!

בלי הסיפורים שבראש?

בלי הזיכרונות שבלב?

בלי התגובות המגוננות בתוך הגוף?

ברור שכן. נראה שמצאתי לי משחק חדש לימים הקרובים. 

לפרק כאב ישן, לרפא בתוכי כאב, לבחור מחדש התנהלות, ולחזור למשחק אחרת.

ראש > רגש > גוף

בראש

המיינד שלנו כולל את הציפיות המודעות שלנו מהמציאות, ואת הפחדים, למידה וניסיון שלנו מהחיים. התפקיד שלנו, זה להעביר מתת המודע למודע. לאתר את הסיטואציות שהובילו להתנהלות הנוכחית. הסיפורים שיושבים בתת-המודע ומנסים להגן עליי מפני "שקר כלשהו". להבין בראש, שמה שיש כאן ועכשיו זה רק מה שיש כאן ועכשיו, מפגש של שני אנשים, של שתי לבבות, של שתי נשמות. 

אז, מה אני רוצה ברגע הזה?

לאחד את החלקים לשלם האלוהי

אלומת אור מתפצלת לרסיסי אור, לקשת יפהפייה. הסגול זוכר שהוא אור, למה אנחנו לא?

אלוהות, מתפצלת לחלקים יפהפיים של גוף שהוא יצירת מופת, רגשות אנושיים, מחשבות ותובנות, תנועה אנרגטית, נשמה, אני עליון, ילדה פראית, ועוד, עוד כל כך הרבה חלקים.

ככל שאנחנו מחברים חזרה את חלקי הפאזל אנחנו מתקרבים חזרה לאלוהות. אלוהות בגוף אנושי. שזה מה שנועדנו באמת להיות. זה המשחק שהגענו לשחק.

יש איזה משפט שאומר שחוזק השרשרת מוגדרת לפי החוליה הכי חלשה שלה.

אם הגוף הפיסי מוזנח, כמה דרך כבר אפשר לעשות איתו? כמה אלוהות יכולה להיות בה, לאורך שנים?

אם הרגשות שלנו מוזנחים, ואנחנו נשארים כעוסים, מלאי חרטה וטינה, איפה האלוהות כאן? אהבה וחמלה הם אולי ה-ביטוי להתעלות. 

אחדות

נכנסתי למשרד שלי (סניף ארומה מקומי...) כאילו נפלתי אל תוך הצגה בהבימה. שני גברים עומדים מנופחי חזה במרחק נשיקה וצועקים אחד על שני מי יותר חוצפן. עשרים דקות אחרי שהדראמה הגיעה לסופה, היא עדיין דוברה בשולחן ליד.

רבע שעה נוספים, ואותו השולחן שדן בנושא אלימות מילולית וחוצפה רבו עם אישה שביקשה גם היא ליהנות מהמזגן שהופנה אליהן בבלעדיות.

המממ...

נפרדות.

אותה האנרגיה שאנחנו כאנושות משמרים בכל כוחנו, כאילו שהחיים שלנו תלויים אך ורק בעצמנו, ללא עזרה מהאחר. מצד שני יש איזה כוח מאגד לקבוצות, שניזון מאותה הבהלה בדיוק, או אנחנו או הם. 

הפרדה. 

הטבעות תודעתיות עמוקות כמו הקם להורגך, העם הנבחר, אנחנו או הם.

בחייאת. כמה אפשר ללכת בעיניים עצומות אחרי השקר הזה?

תקשיבו ללב, הוא לא מפחד. הוא כמהה לאהבה, לביחד,  לשלווה, לטוב.

אולי תמיד יהיו אנשים שרע להם, אולי תמיד יהיו אנשים כואבים, שונאים, כועסים.

אולי.

השאלה מה אנחנו בוחרים להיות. ברגע הזה.

הקסם, המורכבות והפשטות של החיים

הוא היה צעד לפניי בעולם הרגש, אני הייתי צעד לפניו בעולם הרוח. כמעט דיברנו באותה השפה, אבל ממש לא. הזוגיות הזו לא החזיקה מעמד. שנה אח"כ צללתי אל תוך עולם הרגש והבנתי את מה שהוא ניסה להסביר לי. גיליתי עולם שלם שהיה חלק ממני ולא חקרתי.

אותו הדבר קורה לי היום בלימודי ריקוד. המורה המופלאה שלי מסבירה משהו, יש דברים שהם כל כך מובנים מאליהם עבורי שעד שאני לא מתבוננת בפנים של החברים שלי, אני לא מבינה למה צריך לשים את זה במילים. רגע אח"כ היא יכולה לדבר על משהו אחר, ואני הפעם נראית הלומה, ולהם זה שפה בהירה. 

יש מידע אינסופי, לעולם לא נוכל להגיע להכול. אבל יש דברים שראויים לחקירה, להתעניינות, לגילוי.

החיים שלנו, משמעות הקיום שלנו, הגוף, הרגש, המיינד, הרוח...

זה לא פילוסופיה, זה מציאות.

מה זה חיים שראוי לחיות?

Keep It Simple

כשלמדתי רפואה סינית, ועברנו התמחות באסף הרופא, יצא להקשיב לאין ספור אנשים במצב סיעודי מסיבות מגוונות. 

באותו רגע נולדה בתוכי בהלה גדולה, זה נראה כמו מדרון חלקלק הנושא הזה של בריאות. כאילו יש רק מסלול אחד לאבדון של הגוף שכולנו צועדים בו מבלי לשים לב.

יכולתי לצלול אל תוך עולם התזונה הבריאה, ושני עשורים אח"כ לגלות שקולגה מעולם התזונה נפטרה מסרטן. זה אומר שלאכול בריא זה לא קו הגנה יעיל מספיק?

יכולתי לצלול את תוך עולם התנועה, ושני עשורים אח"כ לגלות קולגה שנלחמת בסרטן בגלל שגרה ליד מקורות של זיהום אויר. כל ה"לנשום עמוק" הזה היה בעוכריה.

יכולתי לצלול אל תוך עולם הרוח, עם שלל פתרונות הקסם שיש שם, כדי לראות חברה אהובה נאבקת לשווא מסרטן.

לא כולם מגיעים לסרטן, אצל כל אחד יש סיפור אחר, אלה הסיפורים הקרובים אלי.

איך לבחור שיטת טיפול?

היא התיעצה איתי: "מה עדיף לי דיקור או טיפול אנרגטי?"

עניתי לה: "טיפול רגשי! עשית אין ספור טיפולי גוף, תודעה, אנרגיה. פליז, תתני לרגש שלך חופש!"

יש איזה קטע בעולם שאני מטיילת בו, של אנשים שעושים התפתחות אישית ורוחנית מ-ט-ו-ר-פ-ת. אבל מה...קצת מתעלמים מהרבדים האחרים של הקיום שלנו (גוף, רגש, תודעה, אנרגיה)...

אפשר להשפיע על הגוף דרך עבודה אנרגטית, תודעתית, רגשית או פיסית. 

כולם יעבדו. 

כל אחד אולי בקצב שונה. 

ואני לגמרי בעד כל סוגי הטיפול. 

אבל זה בדיוק העניין. 

אני בעד *כל* סוגי הטיפול!

בכל שלב יש דרך אחרת ללכת בה. לשים עליה את תשומת הלב. 

אפשר להישאר רק באספקט רוחני, אבל זה אומר שאחד האספקטים האחרים שזקוק לתשומת ליבינו, ימשיך לקרוא בעוד ועד דרכים יצירתיות, עד שנבין שיש דרך נוספת ללכת בה.