"תקיעות היא כאב, וכאב הוא
תקיעות" פתגם מתוך הרפואה הסינית
בלי תנועה אין חיים. הגוף שלנו נוצר כדי
להיות בתנועה. תנועת השרירים, הדם, הנוזלים בגוף, כל אלה הם ביטוי של חיים.
מים בתנועה הם מים שנותנים חיים. מים
עומדים הם רפש ומקור לרקבון וסירחון.
דם בתנועה (לב פועם) הוא הכרח לחיים.
כשהדם שלנו סמיך מידי או כשהנתיבים שלו צרים מידי - אנחנו בצרות.
אותה חוקיות נכונה גם למה שהסינים מכנים
"צ'י" (וההודים "פראנה"). אנרגיית החיים הזו, שזורמת לנו
בגוף, חייבת לזרום באופן הרמוני וחלק. אחרת יהיה במקום אחד הצטברות שתגרום כאב,
ובמקום אחר חסר שיגרום לחולשה.
האביב, עונת ההתעוררות, הפריצה, הזמן
שאנחנו כמו קמים משנת החורף והכירבולים ומתחילים להניע את עצמינו החוצה אל השמש.
העונה הזו היא הזמן להשיב תנועה לגוף.
אני מוצאת שרוב האנשים שאינם מתעמלים
באופן קבוע, נופלים תחת אחד משני הקטגוריות הבאות:
