לעורר את המגנט הפנימי!

יאי, איזה ימים מדהימים. אז ככה זה מתגלה במציאות? ככה זה מרגיש?
כשעוד ועוד סימנים מגיעים לחזק את הדרך.
אני מלמדת את זה כבר שנים, ואיכשהו (אוי לבושה) זה פסח עליי.
לא סתם זה פסח עליי, התחבאתי היטב שלא ימצא אותי.
התחבאתי מתוך פחד גדול שגם אותו החבאתי היטב, בעיקר מעצמי.

והנה פתאום, ממש בהפתעה גמורה, זה מופיע ומופיע לנגד עיניי.
עוד ועוד אותות וסימנים, שמספרים לי שאני במקום הנכון בתוכי.
שהצלחתי לאסוף את כל החלקים שמרכיבים אותי, ולייצר מהם יצירת מופת של המחקר הפרטי שלי עלי אדמות.

המסרים מגיעים בשלל דרכים, דרך המון אנשים עם מילים שתופסים בתוכי מאסה קריטית ודוחפים אותי קדימה. 

ככל שאני מתבוננת בשינוי הזה מתפתח, אני מבינה כל מיני דברים.

אחד מהתובנות של היום היה לגבי היכולת למגנט, להדהד החוצה ולפגוש בחזרה. 

את המגנט שלי כיביתי באופן יזום כשהתחתנתי.
כדי למנוע קונפליקטים, סגרתי את הנראות שלי לעולם.
אלוהימ, כמה טוב שסגרתי את זה.
ניסיתי להפוך את זה בכל פעם באספקט אחר בחיים שלי, ללא הצלחה.
ככל שאני מלמדת אהבה עצמית כתשתית, המגנט שלי התחיל להתעורר, התחיל לרטוט, אבל לא מספיק.

הוקרת תודה בצורת ריבית פלוס פריים

כסף הוא נושא שחשבתי שלעולם לא אכתוב עליו, בעיקר כי החובות והחסר שבו חייתי רוב שנות בגרותי, עוררו בי בושה. אולי כי לימדו אותי שחשוב להסתיר או שלא מדברים על כסף, או שצריך לשחק אותה שהכל בסדר גם כשלא.

הבעיה שבושה והסתרה (כשכל שאר האספקטים בחיים שלי גלויים וחשופים), ממשיכים את המידור של החלק הזה בתוכי, ומקטלגים אותו כ"לא בסדר".

מה שמתוייק בתת המודע שלנו כ"לא בסדר", נמצא אי שם ברקע ומממגנט אליו עוד מעצמו: עוד "לא בסדר".

אם נתייחס למצב בו נמצאים בהישרדות כלכלית: המיקוד האין סופי בקושי, בחוסר, בקושי, ברצון הלא ממומש, כל אלה מגדילים עוד יותר את החסר. מהסיבה הפשוטה ששם נמצא המיקוד התודעתי ומזה נוצר עוד. (חוק במשיכה הוא אחד מחוקי היקום, הוא עובד מאוד משמעותית עם תת המודע שלנו).