עברתי לאתר חדש! לבולוציה!

18 טיפים

‏הצגת רשומות עם תוויות חמלה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חמלה. הצג את כל הרשומות

אינטימיות מפוצלת

תבואי נקי, הוא אמר לי. ופתאום זה הכה לי בתודעה. 

במפגש במתוק הזה ביני לבינו, הגעתי לא לבדי, אלא הבאתי איתי גם את כל האקסים, את כל הפגיעויות, שברונות הלב, הפעמים הפחות מוצלחים של מפגשים מיניים, פלוס כמה זוועות בגדר אסון טבע.

המפגש הזה אמור להיות הלב שלי והלב שלו.
הנשמה שלי שחוגגת את הקסם של הגוף, אל מול הנשמה שלו שחוגגת את הקסם של הגוף.
ופתאום נהיה לנו צפוף.

אפשר לבוא נקי?!
בלי הסיפורים שבראש?
בלי הזיכרונות שבלב?
בלי התגובות המגוננות בתוך הגוף?

ברור שכן. נראה שמצאתי לי משחק חדש לימים הקרובים. 
לפרק כאב ישן, לרפא בתוכי כאב, לבחור מחדש התנהלות, ולחזור למשחק אחרת.

ראש > רגש > גוף

בראש
המיינד שלנו כולל את הציפיות המודעות שלנו מהמציאות, ואת הפחדים, למידה וניסיון שלנו מהחיים. התפקיד שלנו, זה להעביר מתת המודע למודע. לאתר את הסיטואציות שהובילו להתנהלות הנוכחית. הסיפורים שיושבים בתת-המודע ומנסים להגן עליי מפני "שקר כלשהו". להבין בראש, שמה שיש כאן ועכשיו זה רק מה שיש כאן ועכשיו, מפגש של שני אנשים, של שתי לבבות, של שתי נשמות. 
אז, מה אני רוצה ברגע הזה?

אחדות


נכנסתי למשרד שלי (סניף ארומה מקומי...) כאילו נפלתי אל תוך הצגה בהבימה. שני גברים עומדים מנופחי חזה במרחק נשיקה וצועקים אחד על שני מי יותר חוצפן. עשרים דקות אחרי שהדראמה הגיעה לסופה, היא עדיין דוברה בשולחן ליד.

רבע שעה נוספים, ואותו השולחן שדן בנושא אלימות מילולית וחוצפה רבו עם אישה שביקשה גם היא ליהנות מהמזגן שהופנה אליהן בבלעדיות.
המממ...

נפרדות.

אותה האנרגיה שאנחנו כאנושות משמרים בכל כוחנו, כאילו שהחיים שלנו תלויים אך ורק בעצמנו, ללא עזרה מהאחר. מצד שני יש איזה כוח מאגד לקבוצות, שניזון מאותה הבהלה בדיוק, או אנחנו או הם. 
הפרדה. 
הטבעות תודעתיות עמוקות כמו הקם להורגך, העם הנבחר, אנחנו או הם.

בחייאת. כמה אפשר ללכת בעיניים עצומות אחרי השקר הזה?
תקשיבו ללב, הוא לא מפחד. הוא כמהה לאהבה, לביחד,  לשלווה, לטוב.

אולי תמיד יהיו אנשים שרע להם, אולי תמיד יהיו אנשים כואבים, שונאים, כועסים.
אולי.
השאלה מה אנחנו בוחרים להיות. ברגע הזה.

Keep It Simple

כשלמדתי רפואה סינית, ועברנו התמחות באסף הרופא, יצא להקשיב לאין ספור אנשים במצב סיעודי מסיבות מגוונות. 

באותו רגע נולדה בתוכי בהלה גדולה, זה נראה כמו מדרון חלקלק הנושא הזה של בריאות. כאילו יש רק מסלול אחד לאבדון של הגוף שכולנו צועדים בו מבלי לשים לב.

יכולתי לצלול אל תוך עולם התזונה הבריאה, ושני עשורים אח"כ לגלות שקולגה מעולם התזונה נפטרה מסרטן. זה אומר שלאכול בריא זה לא קו הגנה יעיל מספיק?

יכולתי לצלול את תוך עולם התנועה, ושני עשורים אח"כ לגלות קולגה שנלחמת בסרטן בגלל שגרה ליד מקורות של זיהום אויר. כל ה"לנשום עמוק" הזה היה בעוכריה.

יכולתי לצלול אל תוך עולם הרוח, עם שלל פתרונות הקסם שיש שם, כדי לראות חברה אהובה נאבקת לשווא מסרטן.


לא כולם מגיעים לסרטן, אצל כל אחד יש סיפור אחר, אלה הסיפורים הקרובים אלי.

מתי לבוא לטיפול?

היא שאלה אותי: "אז, לבוא לטיפול?"
עניתי לה: "לא יודעת. רק את יודעת מתי זה מבעבע לך בבטן. מלהקשיב לך נראה לי שעוד לא. זה נשמע כמו אדוות של מה שעשינו. עוד לא התגלה הרובד הבא."

מכירים את ההבטחה שלי לפתור "נושא" בטיפול אחד?! אני לגמרי עומדת מאחורי המילה של עצמי. 
העבודה הזו עם תת המודע מאפשרת חקירה לנקודה בעבר שגרמה לאיזה משבר ושינוי ב"אני" שלנו. 
העזרה של משפחת הנשמה של המטופלת, מביאה אותנו באופן אפילו יותר מדוייק לנקודת ההתחלה, למקור, לשורש. 
ריפוי כזה ממוקד מביא לריפוי במציאות העכשווית בכל כך הרבה רבדים ומקומות. 
הריפוי מגיע לאשכול שלם של דברים שנלמדו כתוצאה מחוויית ילדות שיכולה להיות גדולה או קטנה, או אפילו אי הבנה של ילד.