מי שעוברת אבולוציה לתדרים של הלב והנפש, מוצאת את עצמה קשובה ונאמנה יותר לרצונות שלה עצמה.
זה לא בא על חשבון אף אחד אחר, להפך, זה הופך אותנו למעיין נובע של אהבה, שמאפשר להעניק הרבה יותר מעצמינו לעולם.
הגוף הרגשי שלנו יכול להיות מגנט יפהפה לרצונות הלב, או להיות ג'אנקיאדה, מחסן מטונף של כל מה שלא הצלחנו לעכל מהמציאות וטרם פינינו זמן לפנות מהדרך.
לא נראה לי שזה ממגנט דברים הולמים לחיים שאנחנו ראויים לחיות.
אפשר לחיות חיים שלמים של למלא ולרוקן את המחסן, וזה מעייף באותה המידה של אגירה אינסופית.
או שאפשר לעבור אבולוציה. ללמוד איך להפסיק לאגור, לשנות פרספקטיבה, לייצר שינוי משמעותי בתפיסת המציאות, לייצר תשתיות בריאות של אהבה.
העולם הרגשי שלנו מורכב משני סוגי קולות:
