אני רואה את זה קורה בכל כך הרבה מישורים. את היין והיאנג מתרככים, מתחילים לשחרר הגדרה ולהתערבל בעדינות, ליצור מנעד מעודן של מעבר בין לבין. זליגה. Fade to gray
אנשי רוח מרגישים את הנתק מהמציאות, בוחרים בדרכים כלכליות יותר, רווחיות יותר, עוסקים בחומר: אדמה, בית, כסף, נדל"ן.
אנשי חומר מחפשים את אשר ביקשה נפשם, חוקרים פנימה, מה היה שם לאורך השנים ואיך למצוא את המשמעות של המציאות ושל הקיום.
אנחנו מכילים בתוכנו עולם ומלואו. אנרגיות נשיות וגבריות, מגיעים לקצה של איכות אחת ומגלים את האיכות השניה, מתחברים אליה, נלחמים, מרפאים עד שיש שקט. נחת. שלווה. אפשר לנוח מהמאבק האם אני כאן או שם, ופשוט להיות שניהם יחד. הכול ולא כלום. נטולי הגדרה.
