אני חושבת על כל הפעמים שאזרתי אומץ
והצעתי את עצמי, וסרבו לי. הפחד מהדחייה כל כך משתק, שלקבל אותה גם במחשבות וגם
בפועל, יכול להיות כאב לב לא קטן. זה כמובן בהנחה שהצלחתי להתגבר על הפחד.
אם אני סוקרת אחורה את כל עשרות הפעמים
שזרקתי את עצמי למים ונדחיתי, או שמרחו אותי באיזה תשובה עקומה, או שפשוט לא חזרו
אליי, זה מפתיע שעדיין יש לי האומץ להמשיך לנסות: בנים שהתחלתי בנים בגיל
ההתבגרות, ראיונות עבודה, ניסיונות לייצר שיתופי פעולה, גברים שהתחלתי איתם בהיותי
גרושה, רופאים שניסיתי לעבוד איתם, ועוד ועוד
שני דברים למדתי מכל ה"לא"ים
שקיבלתי:
1. מי אני. אני אמיצה, אני יזמית, אני
לא מוותרת, אני מאמינה בעצמי, אני יודעת שיש לי משהו מדהים להציע לעולם.
אם הייתי עונה על שאלון לפני עשור, אף אחד מהתכונות האלה לא היה עולה בדעתי. הייתי
שנות אור משם.
2. דיוק, הכוונה, ושמחה. דרך הלב.
היום, ממרום התהליך ההתפתחותי שלי, אני
מודה מכל הלב לכל לא שקיבלתי. כל לא שקיבלתי ממישהו היה מסר חד משמעי: "את לא
בכיוון. תחזרי ללב שלך ותבדקי. להגיע לפה הייתה בחירה לוגית, הגיונית, בחירה מעצה
טובה שקיבלת ממישהו שאוהב אותך, בחירה מתוך חוסר, לא מתוך אהבה"
לרובינו אין מודל הורי מאפשר. כזה
שנותן לנו להיות עצמינו וסומך עלינו שסך הכישורים שלנו יביאו לנו הצלחה בחיים.
בתור הורה, אני חשה את אי הנעימות כשהבת שלי מתנהגת באופן הטבעי לה שהוא חורג
מהנורמה החברתית. איפה עובר הגבול בין להיות אאוט-סידר, שונה, ומנודה לבין להיות
מיוחד, אותנטי, ועדיין מקובל? איך אני בתור הורה יכולה לכוון אותה להיות בהרמוניה
עם הנורמות החברתיות, מבלי להרוס את הייחודיות הקסומה שלה? לא יודעת לומר.
המון מהתכונות שבי שהדאיגו מאוד את ההורים
שלי, הן תכונות שהיום אני מרשה לעצמי לחזור אליהן, ויותר מזה, אני חוגגת אותם. ככל
שאני מרשה לעצמי להיות האינדוודואל שתמיד הייתי, החיים שלי נהיים קלים ונעימים
יותר. יש יותר תחושת שייכות, נתינה, זרימה.
כשהייתי עסוקה בלהיות מה שצריך להיות,
הבחירות שלי הובילו אותי למקומות בהם נדחיתי. היום אני מאושרת שנדחיתי. כי היום
אני חווה כמה ברכה יש במקומות שחוגגים אותי עם כל מה שאני מביאה.
כשאני בודקת כל בחירה מול הלב שלי, אני
נשארת מדוייקת. לגמרי על השביל שלי. המצפן שלי מכוון. כשהבחירה היא מהלב, החיים
מרגישים כמו משחק, ההצלחה היא בלתי נמנעת. זה כמעט מעצבן להבין פתאום כמה נאבקתי
לפני כן וכמה פשוט זה כשהרצון, הלב, והבחירות נמצאות בסנכרון.
כל יום אני שואלת את הלב שלי: אז, לב
אהוב שלי, מה עושים היום?
להרשמה לקבלת מסרים בנושא הגשמת משאלות לב לחצי כאן
להתיעצות ולקביעת פגישה: נטלי 052-4474-181
