יצירת מציאות זה קונספט שאני מתפלשת בו
כבר עשור, וכל כמה זמן עולה בי אותה השאלה: עד כמה יש לנו באמת את היכולת ליצור
מציאות? האם הגישה של עשיה אין סופית היא הדרך, או שעדיף לקבל את המציאות כמו שהיא כדי לא להתאכזב בכל פעם מחדש?
המודל הדואלי הסיני הנצחי
יין - לזרום על גל החיים, פאסיביות, היעדר
רצון וציפייה
יאנג - לדחוף בעוצמה, אקטיביות, רצון
חזק וציפייה לתוצאות
אילוף התודעה
מתוך עולם האימון (קואוצ'ינג) פגשתי
לראשונה את הרעיון של פרדיגמות. אני מעדיפה להגדיר את זה כזוויות של האמת. בד"כ
אנחנו נתפסים על זווית מסוימת של המציאות ומגדירים אותה כ"אמת".
