שיתוף בחוויה הטיפולית

נכון שאתן שומעות אותי כל הזמן מדברת על כמה שהכול נהיה קל יותר ויותר?

באחד הטיפולים מצאתי את עצמי נאבקת, מתאמצת, כאילו מנסה להוכיח משהו. לא הבנתי למה זה קורה. אני מכוונת כולי למיקוד בה, כשמשהו בי מנסה לפצח איזה צופן שמפריע לטיפול.

לפעמים זה חוסר אמון, אבל אז אני פשוט לא רואה כלום.
לפעמים זה נתק רגשי, אבל אז פשוט שיתוף הפעולה בעייתי.

פה היה משהו אחר. זה היה כמו עודף מידע, ערמות של מחשבות שיוצרות המון מסלולים, וכולם מובילים הרחק-הרחק מהעיקר. זה היה קושי להפריד בין עיקר לטפל, מה שמוביל למחשבות יתר.

בשנייה שנהיה לי זמן שקט, פתאום הכול התבהר. הטיפול הגיע.