סבבה זאת מילה סבבה, והיא מאוד כייפית
לשימוש יומיומי. אני אוהבת מצבי סבבה. זה לגמרי...אמ...סבבה.
אבל, אני שומעת כל הזמן את המילה הזו
בסיטואציות הלא נכונות. כשהלב צועק: כואב לי, הגוף רק רוצה להתגלגל לכדור מתחת
לפוך, והפה איכשהו מוציא את המילה הכל-כך מזלזל, מבטלת, מפרידה בין ראש ללב.
כשלא סבבה, פליז! עזבו את המילה הזו.
אל תשקרו לעצמכם, אתם יוצרים בלבול
פנימי שיבעט לכם בישבן מתישהו בעתיד בצורת מחלה או כאב.
אל תשקרו לאחרים, כי הלב שלכם לא יקבל
את הפתרון הראוי לו, אלא תמשיכו להתבשל עם הדרעק-הלא-סבבה בתוככם כמו טשולנט.
לדבר במילים את רצון הלב, זה קריטי
לאורח חיים בריא, למערכות יחסים נעימות.
וזה ממש לא צריך להיות מאבק, או דראמה
גדולה.
אלא ביטוי נקי של רצון הלב.
ככל שאנחנו מתרגלים את התשתיות הבריאות להתנהלות
שלנו כשאנושות, כלומר: אהבה עצמית, קבלה והערכה עצמית וגבולות, ככה קל לנו יותר
להביא את עצמינו, במלוא הדרינו, בצורה רכה, ללא מאבק.
אולי בהתחלה זה יצא מתריס. המשחק גם
הגבולות שלנו.
ואולי אח"כ נשמע כמו בחורה
מתוסבכת. כשנתאמן על לשים את זה במילים.
אבל עוד תרגול קטן וזה הופך לקסם אמיתי.
ואם נצליח לראות בזה משחק, זה גם יהיה
כייף. כי זה באמת מה שאנחנו עושים פה בכדוה"א. משחקים בלהיות אנחנו. אין למה
לקחת את זה בכובד ראש. להפך. היה כבד מספיק, אפשר כבר להקליל.
אז לכו, שחקו, תהנו, תקלילו...
אבל בבקשה, אני מתחננת, אל תיקחו לי את
המילה סבבה.
~~~~
#לבולוציה!
התעלות רב מימדית לדרך הלב
התעלות רב מימדית לדרך הלב
במימד הרגשי, אנחנו לומדים לקבל את שלל הרגשות
האנושיים, להסכים לחוות אותם, להבין שהם תוצר של תפיסת המציאות הייחודית של כל אחד
מאיתנו. ושאפשר לעבור אבולוציה לתדר גבוה של אהבה וחמלה כברירת המחדל הרגשית.
