להמיס רגש

הבטחתי לעצמי להתמודד היום עם אחד הדברים שהכי קשים לי כבעלת עסק, והרגשתי איך הגוף שלי פתאום נהיה עייף. חשבתי, לא נורא, אני אנוח איזה חצי שעה ואז אתחיל. אבל תכלס, ידעתי שזה לא יקרה.

אז אמרתי לעצמי, לא נורא, בואי תתחילי, תעשי צעדים, זו הדרך הכי טובה להתגבר על מה שמפחיד אותנו. לעשות פעולות במציאות. ואז המחשבות שלי סיפרו לי שאני עצובה. שלא כדאי לי כי זה יצא עקום.

אח"כ ברחתי לשחק עם הטלפון כי בדיוק נכנסה הודעה.
אח"כ כבר קיפלתי בגדים והכנסתי כלים למדיח, כי אם כבר יש לי מוטיבציה לזה, חבל לפספס.
אח"כ קרו עוד כמה דברים.

כל מיני דברים רק לא זה.

היא קוראת לי.
הילדה הקטנה שבתוכי.

המשימה הזו גדולה עליה, והיא מביאה אותי למצב קיפאון.

לא טוב.

אז תפסתי לי פינה על הספה, עצמתי עיניים, ליטפתי את הלב וקראתי לה.

אמרתי: "היי יפה שלי, מה שלומך?"

היא ענתה: "אני מפחדת".

שאלתי: "ממה את מפחדת אהובה שלי"

היא אמרה: "להישאר לבד"

חיבקתי אותה בלב

היא שאלה: " איפה כולם?"

עניתי: "הם לא יבואו. הם לא יכולים. לכל אחד יש משהו."

היא נעלבה עד עמקי נשמתה: "הם לא יבואו? אבל זה חשוב לי. התכוננתי כל כך הרבה!"

הסתכלנו סביב והכול היה מוכן ויפה כל-כך. ולא יבואו.

הושטתי לה יד ואמרתי :"בואי! אני פה, את פה, בואי נמצא איך להפוך את זה לכייף!"

שמנו מוסיקה, נשנשנו כיבוד, שיחקנו וצחקנו בקול.
בסוף היא הופיעה לפניי בריקוד הנפלא שלה.

כשהיא רקדה, סוף-סוף מנוחמת, קלילת גוף ונפש, מחייכת ונרגשת - זה קרה.

הם הופיעו.

הקהל שלה.

חלק החליטו שזה חשוב להם יותר מהתוכניות אחרות, לחלק פשוט התפנה הזמן, והרבה חברים חדשים שהיא לא הכירה הופיעו לצלילי המוסיקה מתוך סקרנות.

כשהיא ישרה מבט אל הקהל, היא הבינה.

מה שיש לה בלב הוא מה שקובע.

"אל תפחדי" היא לחשה לי.

"אני מנסה שלא" עניתי.
"תעשי כמו שלימדת אותי. לרקוד, לשיר, למישהו האחד שהכי מיוחד לך" היא אמרה לי.
התבוננתי עליה בגאווה רבה.

"תרגישי בלב איך השמחה וההתרגשות חוזרים" היא המתיקה סוד.
"קומי עכשיו מהספה, שימי מוסיקה ותרקדי" היא הוסיפה.
הרגשתי את הלב שלי נרגש.

חיבקתי אותה ונפרדנו לבינתיים.

עכשיו הגיע הזמן לחזור לעבוד.
מפחדת? לא.

קפואה? לא.

עייפה? לא.

מחפשת הסחות דעת? לא.

מחפשת נחמה במתוקים? לא.

אז מה כן?

ממוקדת באהבה שבתוכי.

מרגישה אותה בלב כמו פרוז'קטור.

מחייכת.

נרגשת.

אפילו קצת מאוהבת בדברים שיש לי לעשות.

חוזרת לעבוד?
בטח!

תודה אהבה קטנה שבלב.

💗