עברתי לאתר חדש! לבולוציה!

18 טיפים

התמסרות

עוד כשבועיים של הכנות לקראת הדבר הזה.
חבר שאל אותי אם אני מרגישה "בהריון" עם זה, וגיליתי שכן, זו בהחלט התחושה הולמת לחוויה.
אולי זה מסביר את הבהלה הגדולה של החודש האחרון, ההבנה ש"לידה" הולכת להיות פה, והגיע השעה להתמודד עם זה, עם מלוא הדרו של הפחד.


עוד שבועיים של הכנות, ומשהו נרגע בי.
משהו שלם בי. חף מדאגות. עד לפני חודש יצרתי לעצמי מיגרנה ועפעף קופצני מרוב דאגה. ועכשיו?
עכשיו, ברגע זה גיליתי, איך מרגיש המסתורין הזה שרדפתי אחריו כל-כך הרבה זמן. ה"לעשות" את החלק שלי ולהרפות לגמרי מהחלק שלהם. זה לא להאמין שיהיה בסדר. זה לעצום עיניים, לפרוס ידיים, לקפוץ וליהנות מהבריזה.

כבר כמה שנים שיש לי אומץ לקפוץ.
כבר כמה שנים שקיוויתי, התרסקתי וקפצתי שוב.
זאת הפעם הראשונה שאני מתמסרת ונהנית מהבריזה.