כשלמדתי רפואה סינית, ועברנו התמחות באסף הרופא, יצא להקשיב לאין ספור אנשים במצב סיעודי מסיבות מגוונות.
באותו רגע נולדה בתוכי בהלה גדולה, זה נראה כמו מדרון חלקלק הנושא הזה של בריאות. כאילו יש רק מסלול אחד לאבדון של הגוף שכולנו צועדים בו מבלי לשים לב.
יכולתי לצלול אל תוך עולם התזונה הבריאה, ושני עשורים אח"כ לגלות שקולגה מעולם התזונה נפטרה מסרטן. זה אומר שלאכול בריא זה לא קו הגנה יעיל מספיק?
יכולתי לצלול את תוך עולם התנועה, ושני עשורים אח"כ לגלות קולגה שנלחמת בסרטן בגלל שגרה ליד מקורות של זיהום אויר. כל ה"לנשום עמוק" הזה היה בעוכריה.
יכולתי לצלול אל תוך עולם הרוח, עם שלל פתרונות הקסם שיש שם, כדי לראות חברה אהובה נאבקת לשווא מסרטן.
לא כולם מגיעים לסרטן, אצל כל אחד יש סיפור אחר, אלה הסיפורים הקרובים אלי.
באותו רגע נולדה בתוכי בהלה גדולה, זה נראה כמו מדרון חלקלק הנושא הזה של בריאות. כאילו יש רק מסלול אחד לאבדון של הגוף שכולנו צועדים בו מבלי לשים לב.
יכולתי לצלול אל תוך עולם התזונה הבריאה, ושני עשורים אח"כ לגלות שקולגה מעולם התזונה נפטרה מסרטן. זה אומר שלאכול בריא זה לא קו הגנה יעיל מספיק?
יכולתי לצלול את תוך עולם התנועה, ושני עשורים אח"כ לגלות קולגה שנלחמת בסרטן בגלל שגרה ליד מקורות של זיהום אויר. כל ה"לנשום עמוק" הזה היה בעוכריה.
יכולתי לצלול אל תוך עולם הרוח, עם שלל פתרונות הקסם שיש שם, כדי לראות חברה אהובה נאבקת לשווא מסרטן.
לא כולם מגיעים לסרטן, אצל כל אחד יש סיפור אחר, אלה הסיפורים הקרובים אלי.
אבל מכל הסיפורים שאני אוספת, מצאתי נחמה קטנטונת אחת, והמסקנה שלי היא כזו:
מה שאנחנו לא מטפחים, יוצא שאנחנו מזניחים. לא בכוונה, אולי לפעמים כן מדחיינות, פשוט כי יש דברים שיותר מאתגרים אותנו מאחרים. אבל לא מזדון.
חוצמזה, שיש כל כך הרבה דברים שדורשים את תשומת הלב שלנו בכל רגע נתון, וזה הולך ומחמיר בשנים האחרונות ככל שהטכנולוגיה הופכת את העולם הזה לקטנטן.
והרבה פעמים הדברים שנראים לנו דחופים וחשובים, הם הדברים שבהכרח חסרי משמעות לאורך שנים.
הרבה פעמים אנחנו מתמקדים מאוד באספקט אחד ולא שמים לב שאספקט אחר "צועק" לעזרה.
החוכמה היא לתת תשומת לב לכל החלקים שמרכיבים אותנו. לשלב.
לפעמים מתמקדים יותר באוכל, לפעמים יותר ברגש, לפעמים יותר במחשבות, לפעמים באנרגטי. אבל לא להזניח אף חלק.
הקו המנחה הכללי הוא פשטות. Keep It Simple
- אוכל שנראה כפי שנראה כשגדל בטבע.
- להשתמש באף, בשרירים, בחושים, בדברים שבורכנו בהם.
- לשחרר סיפורים מהראש.
- להסכים לצלול את תוך רגש ולתת לו להתאוורר במקום להיתקע.
- להקשיב לגוף כשהוא מדבר איתנו בשפה שלו (תחושות עד כדי כאב)
- להיות חבר מאוד טוב של חמלה, אהבה, רכות.
- לצחוק. המון. בעיקר על היותנו אנושיים. אנחנו חמודים בצורה מביכה.
- להתאהב בחלקים הילדיים שבנו שרוצים להתפלש בצבעים ובמרקמים.
לא צריך כסף בשביל אף אחד מהפעולות האלה.
כן צריך זמן, ואם אין לכם, אתם כנראה עם סדר עדיפויות שזקוק לארגון מחדש.
כן צריך זמן, ואם אין לכם, אתם כנראה עם סדר עדיפויות שזקוק לארגון מחדש.
האנשים המבוגרים הכי צעירים שפגשתי היו צעירים בתפיסת מציאות שלהם.
הם בחרו באופן קבוע ליהנות מהחיים, במחשבות, ברגשות, בגוף, ברוח.
