עברתי לאתר חדש! לבולוציה!

18 טיפים

תאכלי, זה בריא!

מגיל ההתבגרות אני בדיאלוג עם צמחונות. ברמה האידאולוגית וגם ברמת מה שמזין את הגוף שלי.
גם כשאני מקפידה ברמות פסיכיות על תזומה מאוזנת, מגוונת, ומזינה - הגוף שלי לא מצליח לשמור על האיזון של הנוטריאנטים בדם.
לפני עשור וחצי כשלמדתי רפואה סינית נחשפתי לרעיון שגם לצמחים "כואב" כשאנחנו אוכלים אותם.
ובאותה התקופה גם יצא לי לתרגל גישה בצ'י קונג שמלמדת איך להזין את הגוף מאנרגיה (לאכול אוויר...).
בכל השנים האלה לא מצאתי את השקט שלי בנושא הזה, מה גם שמצד אחד אני מאוד אוהבת אוכל טעים, מצד שני אני שונאת להיות רעבה, ושונאת לאכול רק כי הגוף מבקש, כשאין לי בדיוק את מה שבא לי לאכול (קורה המון...). וכאמור - לא מצאתי אף פתרון הולם לאיזון הגוף עם וללא תזונה כזו ואחרת.

בתטא הילינג יש הסבר יפה על ה"רקיעים" השונים:
רקיע ראשון: חומר אנאורגני כמו מינרלים
רקיע שני: חומר אורגאני כמו ויטמינים
רקיע שלישי חלבונים: כמו בעלי חיים ובני אדם

ההמעבר לצמחונות שהוסבר אצלי רגשית במשך שנים דרך האמפתיה ואי רצון להביא לכאב ליצור חי, מוגדר דרך קיום של מערכת עצבים שחווה את הכאב של השחיטה.
אבל החשיפה הזו ל"כאב" של הצמח - דבר שפגשתי גם אצל מטופלות שלי וגם בספרות, הביא אותי לחשוב. נכון, אין שם מערכת עצבים. אבל כן יש תבונה כלשהי. גם אם רובינו כאנושות לא מצליחים להבין את זה בראש. אבל כשמתחברים מהלב ל"כל היש", נהיה כואב בלב גם לקטוף פרח, או לתלוש עלה.
כך שאם אוכלנו כאנושות נעבור אבולוציה רגשית, יהיה לנו קושי לא רק עם אכילת בשר (סליחה, אבל זה באמת נשמע דוחה), גם יהיה לנו קושי עם אכילת צומח.
והנה המחשבה הטבעית הבאה ברצף הזה.
אם רוב אוכלוסיית העולם עדיין קרניבורית, ואנחנו באיזה שיא של חמלה כלפי בעלי חיים, בגלל אבולוציה רגשית(מתוך פיתוח רגישות לרקיע שלישי), ופתיחת מרכזי הלב והאמפתיה שלנו - כמה זמן יקח עד שלא נהיה מסוגלים לאכול יותר צמחים (מתוך פיתוח רגישות לרקיע שני)?! או לנשום יותר אוויר (מתוך פיתוח רגישות לרקיע ראשון)?

לקיים גוף פיסי דורש, אולי/כנראה, חומר פיסי - אוכל. כזה שלמענו נוצרה מערכת העיכול שלנו, שמכילה אספקטים שמוכיחים שאנו קרניבורים באותה המידה שיש בה חלקים שמוכיחים שאנחנו מלקטים.
מאחר ואנחנו עוברים עכשיו גם אבולוציה רוחנית, אנרגטית בעוצמות מהממות, הגיע הזמן גם להזין את "גוף האור" שלנו במזון איכותי, ולהזין את "גוף הרגש" שלנו ברגשות איכותיים.

אני מוצאת שאתמול הגיעה הבנה חדשה, שהביאה איתה שקט חדש.
אני מפסיקה להגדיר את עצמי כצמחונית.
אני בוחרת להזין את הגוף הפיסי שלי, ברגע נתון במזון לו הוא זקוק.
ברמה המוסרית עדיין מאוד קשה לי עם האכזריות המזעזעת שיש בתעשיית הבשר ובמועצת החלב, אבל אני נותנת אמון שזה זמני, וזה הסוף של התדר הישן.

בנוסף, אני בוחרת להפסיק את ההתמכרות לאוכל (הגישה של breatharians) - כלומר, להפסיק להאמין שבלי אוכל כל X זמן זה לא בריא, ובלי מזון מסוג Y זה לא בריא, ובלי Z אני מסכנת את עצמי - כי כל האמונות האלה שאני עוד מעבירה לבת שלי, ואני שומעת ב-ב-ר-ו-ר שאלה אמונות ולא אמיתות (ולא מעניין אותי כמה מחקרים תומכים בזה! וכן, אני באה גם מעולם התזונה ומכירה מקרוב את המחקרים!), כבר המון זמן נשמעים לי כמו שטויות.

אני בוחרת להזין יותר את גוף האור שלי - דרך "אכילה של צ'י". האבולוציה שאנחנו עוברים בשנים האחרונות מעצימה את גוף האור, ומאווררת את הגוף הפיזי. אנחנו נהיים קלים יותר, צעירים יותר, מכילים יותר את האור, וזקוקים לפחות מאסה כדי לחיות על הכוכב הזה.

המהפך פה הוא כזה:
אני מפסיקה לעשות הפלייה בין הרקיעים השונים, ולהאמין שלחלק כואב, וחלק נועדו לזה.
אני מפסיקה לעשות הפלייה בין הגופים השונים שמקימים אותי: פיסי, רגשי, רוחני ואנרגטי.
אני מפסיקה לספר לעצמי את המאנטרות שאני עשרות שנים חוזרת עליהם כי זה מה שלמדתי לגבי תזונה נכונה - ואני עוברת לאכול אחרת.

מההיכרות שלי עם העצמי, התובנה הזו תגיע לפחות עוד פעמים בזויות אחרות, כדי לתמוך בשינוי, מה שאומר שיש סיכוי שתקראו את ה"אאוריקה-מצאתי!" שלי עוד כמה פעמים. מה שאומר שבפעם הבאה שאני אקרא את זה אני אזכר, ואזכר, עד שזה יתיישב טוב טוב ויהפוך למציאות שלי.

אה...אבולוציה זה כייף!