לסלוח זה אנושי. חמלה זו כבר איכות אלוהית.


לסלוח זה אנושי. חמלה זו כבר איכות אלוהית. זה היכולת להראות מהלב, ממבט על, על הסיטואציות שאנחנו חווים. 
להבין באמת שכולנו כאן לחוות, ובזכות זה אנחנו כל כך שונים וכל כך דומים.


חמלה זה לא רק לסלוח פנימה, לעצמי.
חמלה זה לא רק לסלוח החוצה, לאידיוט שהוביל לתחושות והרגשות הנוכחיים.
חמלה זה גם ללמוד מהסיטואציה על עצמי, לגדול אל תוך הלמידה, לסלוח פנימה והחוצה, לשחרר את החוויה ולשכוח אותה. היא כמו צליל שהתחיל ונגמר. אין למה להיאחז בה. 
לשכוח.

לאורך השנים שאני מלקטת כלים טיפוליים, גיליתי את האו'פונופונו.
מבחינתי זה כמו ממתק פלא של חמלה.
הוא כל כך פשוט ליישום, ויש כל כך הרבה שאפשר לעשות איתו.

ארבעת המשפטים של האו'פונופונו מפרקים רגש, מפרקים זיכרונות, מפרקים את הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמינו. כשאני משתמשת בשיטה הזו בסדנת #לבולוציה! אנחנו מתייחסים אל דמות בתוכנו שזקוקה לריפוי, כזו שמנהלת לנו את סדר היום, ושוללת מאיתנו את חופש הבחירה להתמודד עם סיטואציות כפי שהיינו רוצים להתמודד: 

הדמות שנוחה לכעוס
הדמות הקנאית
הדמות הדיכאונית
הדמות של האגו
הדמות של הילדה הקטנה שלא שמרו עליה מספיק טוב אי שם בעבר

הדמות הזו היא 100% מעצמה. אם זה כעס, היא כעס טהור.
אני השלמה שהיא 100% של החלקים האנושיים שלי (שבהם כעס הוא אחוז מאוד קטן יחסית), כמו מתבוננת בה ומנהלת איתה דיאלוג:

אני אוהבת אותך (כי את חלק ממני. כי את שומרת ומגינה עליי. כי למדתי לקרוא לך בעתות מצוקה. כדי להגן על הלב שלי...)

אני מצטערת ש...(אני מפילה עלייך את תפקיד המבוגר האחראי. שאני מכאיבה לעצמי ולסביבה שלי דרכך. שלמדתי שאת היא הדרך להגן עליי...)

אני סולחת לך על... (שאת פוגעת לי במערכות יחסים. שאת יוצרת לי תחושה לא נעימה בגוף. שאת מפחידה אותי כשאני מאבדת שליטה איתך)

תודה (על שאת חלק ממני. על שאת שומרת עליי. אני יכולה לשמור על עצמי מעכשיו. אני בוחרת להגן על עצמי בדרכים נוספות, רכות יותר....)

את הדמות הזו אני מזמנת ומשחררת אין ספור פעמים ברצף, עד שהיא מתפוגגת. זה קורה לבד :) היא מפסיקה להופיע אפילו כשקוראים לה. המאסה האנרגטית שהיא עיגנה בתוכה התפוגג. היא חזרה להיות חלק אנושי קטן בתוכי, ואני נשארתי המבוגר האחראי על שלל העולם הפנימי שלי. חזרתי להיות שלמה, חופש הבחירה החופשית חזר להיות אצלי.

ככל שאנחנו מרפאים יותר כאבים מתוך עצמינו, אנחנו עוברים אבולוציה של הרגשות האנושיים. הרגשות תמיד יהיו חלק מהמם בנו. הם ה wake up call שלנו לגבי הפער בין ציפייה למציאות, ועוזרים לנו להתעורר לתודעה נקייה ורחבה יותר. אבל החוויה הרגשית הופכת להיות פחות דרמטית, יותר רכה. אנחנו מגיבים לסיטואציות בחמלה ורכות למן ההתחלה.

זה לחזור להיות האלוהות בגוף אנושי שאנחנו.
תודעת אהבה וחמלה עם חוויה אנושית רגשית, חושית מטריפה.
אין יותר מגניב מזה!!!


~~~~~~~

#לבולוציה!
התעלות רב מימדית לדרך הלב
במימד הרגשי, אנחנו לומדים לקבל את שלל הרגשות האנושיים, להסכים לחוות אותם, להבין שהם תוצר של תפיסת המציאות הייחודית של כל אחד מאיתנו. ושאפשר לעבור אבולוציה לתדר גבוה של אהבה וחמלה כברירת המחדל הרגשית.
💗
נט



הסדנה הקרובה:
25-26/5

פרטים כאן בלינק