18 טיפים

חד וחלק ואכזרי בצורה מופלאה

נפעמת. אני מרגישה שאני משילה מעצמי עול של המון שנים. אני מרגישה את הכובד הזה נושל ממני אפילו ברמה הפיסית. זה לא רק המשקל והעומס בכתפיים זה גם השקט בתוכי, שנובע מאלפי תסבוכות וקשרים שנפרמים. מסוג הדברים שאי אפשר לדמיין שהולכים לקרות, כשנמצאים לפני ההסכמה לשחרר. אני מרגישה את זה בגוף שלי, משתנה בכל כך הרבה רבדים.

ובאותו הזמן שהישן מפנה מאסה פסיכית של מקום, ככה החדש מתגבש ומתרגש בתוכי. ואם מתוך הרגל אני מנסה לקחת מהישן ולערבב עם החדש, ההתלהבות הזו נעלמת, הגוף פשוט מסרב לתגמל אותי על החלטות שלא מביאות JOY ללב שלי. או חגיגה או כלום - במה את בוחרת? חד וחלק ואכזרי בצורה מופלאה.

זה לא מרשה לי להשאיר קצוות פתוחים של חוסר שלמות. משהו לא יושב טוב - תמצאי למה, תבחרי אחרת, תמשיכי לחפש עד שתמצאי את מה שמייצר לך מסיבה קטנה בגוף. 

זוכרת איך היה לפני שהסכמת לשחרר?
הייתה מסיבת מיגרנות בכל פעם שנולד איזה סטרס פנימי ממחשבות ורגשות בין אם שמת לב אליהם או לא.
הייתה מסיבת דיכאון בכל פעם שנתת את כל כולך למשהו שלא היית שלמה איתו עד הסוף והגיע הזמן לשלם את המחיר.
הייתה מסיבת עייפות בכל פעם שניסית לייצר חדש, על רעיון שידעת בתוך תוכך שלא שלם ולא עובר טוב את רצון הלב.


זה כמו להתחתן ולהתגרש שוב ושוב מתוך ניסיון לתת עוד פעם צ'אנס אמיתי למישהו שבתוך תוכך את יודעת שהוא לא אהבת חייך. 


כשזה שלם, זה שלם. 
אין ספקות, אין קצוות, אין הדחקה, אין התנצלויות קטנות. 
יש בהירות, שקט, וודאות. מרגישים את זה בנימי הנשמה.
שחור או לבן, כן או לא, חד וחלק ואכזרי בצורה מופלאה.