להרפות ולנוח בעשייה

ככה הוא כתב: "כאשר אתה מבין שהמציאות יכולה להיווצר רק בזכות אהבתך, אתה מתחיל להבין שאינך יכול ליצור מציאות עם תודעתך".

ואני מסכימה איתו, עם כל מילה. התודעה שלי מסכימה איתו. ואיכשהו המילים האלה לא הצליחו לחלחל מעבר לראש שלי. אפילו הלב שלי מסכימה איתו. אבל משהו בי מתנגד נחרצות. מסרב לנוח.

תקופה ארוכה הייתי מבולבלת. למדתי המון כלים ליצירת מציאות וכולם היו קשורים לשינוי של התודעה, המחשבות, תת המודע. למדתי לדמיין, לתקשר, לעבוד עם עולמות עליונים להגשמה. אבל זה היה מנותק מהמציאות. וזה דרש ה-מ-ו-ן עבודה, עשייה ותחזוקה.

ואז למדתי להרפות, לשחרר, לתת אמון. והרפתי, שיחררתי ונתתי אמון. וכלום לא קרה. כי הפסקתי לתחזק ולקחת אחריות. כבר לא הייתי נוכחת ברצון שלי, אלא קרה שגם הוא נעלם לו אי שם בעולם האתרי.

והנה זה שוב פוגש אותי, ומזכיר לי שהשארתי קצוות פרומים. ושהגיע הזמן להשיב שלום פנימי לקונפליקט הזה.

כשאנחנו בוחרות ברצון הלב, אנחנו עובדות בתודעה, ברגש ובעשייה במציאות. אבל, אנחנו גם מרפות מהאחריות להגשמה, ומשחררות סטרס, ומוותרות על האשלייה של שליטה.

בואו נתרגל:

1.    לאהוב את מה שיש ברגע זה במציאות.
במקום שהמיקוד יהיה ב"אין", אנחנו מעבירות מיקוד למה ש"יש".
למשל,
אם הרצון הוא בזוגיות, והמיקוד הוא על "היעדר הזוגיות", אנחנו מעבירות מיקוד לאהבה בלב.
אם הרצון הוא להיריון, והמיקוד הוא על "היעדר היריון", אנחנו מעבירות מיקוד לאהבה ברחם.

2.    לאהוב את רצון הלב.
הלב והנשמה שלנו יודעות בדיוק איך זה מרגיש לחוות את הרצון.
עצמי עיניים, נשמי אל הלב, דמייני את החיים שלך כשמשאלת הלב שלך מוגשמת ותני לרגשות שעולים להציף אותך בטוב.

3.    מחשבות ורגשות זה אחל'ה, אבל חייבים גם מעשים.
כשהלב שלך מלא באהבה, זה הזמן להכין צ'ק-ליסט של פעולות לקידום הדרך שלך בפועל. עזרי לצירופי המקרים להגיע. היי פעילה בעשייה.

4.    לשחרר, להרפות.
נקי בילבול מהמיינד. אל תצפי לתוצאות ספציפיות, הרשי למציאות לקרות בדרכה. שימי דד ליין לעשייה שלך, לא למה שאין לך שליטה עליו.
תני אמון שכשאת על דרך הלב שלך, המציאות מתגייסת לתמוך בך. זה אינטרס משותף.


מוזמנת לשתף אותי!
💗