אמונה היא דבר שדורש תחזוקה. דורש מאמץ. כמו סיזיפוס עם האבן הענקית שלו בעלה ההר, נלחם בכוח המשיכה. האמונה נמצאת בראש ההר, המאמץ לעלות, במוטיבציה. הספק, הוא ברירת המחדל האנושית, בדימוי של כוח המשיכה.
ידיעה היא כבר חוויה אחרת לגמרי. ידיעה היא שקט, וודאות, יציבות.
ידיעה היא 100%.
אמונה יכולה להגיע עד ל 99% כי תמיד יש שם שארית של ספק.
בשנים האחרונות מצאתי את עצמי מעבירה את המטופלות שלי מתקווה ואמונה לידיעה. כי שאתה יודע משהו, אין את הדיאלוג האין סופי בין אמונה וספק.
ידיעה פנימית, היא ביטוי של איסוף מידע אנרגטי, כזה שלא עובר את מחסום המודע.
בימים האחרונים גיליתי מצב חדש. שלא ידעתי שקיים.
אני מוצאת שאני יודעת משהו, ובמקביל אני לא מאמינה שזה אפשרי, בגלל ניסיון עבר.
איך אני יכולה גם לדעת, וגם להיות בספק?
הבטן, האינטואיציה, תת המודע, הרצון הגבוה של הלב - כל החלקים האלה שבי, יודעים, ב100%. באפס מאמץ. שזה מה שהולך להיות. זה הפוטנציאל שהולך להתממש.
המודע שלי, הרגשות של הלב שלי, הפחדים שלי, ניסיון העבר, הדפוסים שלי - כל החלקים האלה שבי מנהלים את הדיאלוג האין סופי בין אמונה וספק, וכרגע הספק די קורע את הצורה של האמונה.
איך מיישבים את הבלאגן הזה?
1. מנקים את הברקסים שניסיון העבר שם למטרת הגנה (ראש)
2. מטפלים בהצפה הרגשית שמקבעת את היעדר האמונה (לב)
3. מתחברים לחזון, לידיעה, לדבר הזה שהכי קרוב לאמת (בטן)
השבת הסנכרון בין "שלושת המצפנים" שלנו, היא תמיד הדרך לכוון את הצעד הבא, לשמר איזון רגשי, להישאר בכיוון רצון הלב, להגשים משאלות לב.
~~~~
איזון וסנכרון "שלושת המצפנים", הוא שיעור מתוך הקורס: "הגשמת משאלות לב". לפרטים נוספים לגבי הקורס לחצי כאן
