18 טיפים

איך להפסיק להפריע לדברים לקרות באופן מושלם

לפני כמה ימים מצאתי את עצמי מתארת דימוי מקסים לאיך שאנחנו יוצרים תשתיות ואח"כ צריך פשוט להרפות ולתת לבריאה / יקום /אלוהות, לעשות את שלה.

היום הרגשתי את זה קורה לנגד עיניי.

הדימוי הוא של חוטים, שכל אחד נמשך בתזמון הנכון בכדי ליצור את הרצף ההרמוני המושלם. ברגע שסיימנו לעבוד על תשתיות (לטפל בטראומות, רגשות, פחדים, אמונות, דפוסים), וייצרנו את החזון לנגד עניינו, זה הזמן להפסיק להתערב.


המשך התערבות, זה לסבך את החוטים שכבר נפרסו במלאכת מחשבת גאונית.
המקום מוסיקה הרמונית תהיה צרימה, במקום דרך קלה תהיה דרך ארוכה ומסובכת.

בתקופה האחרונה הרגיש שכל מה שאני עושה זה לחכות שדברים יסתדרו עם הקורס הכנה ללידה. הרגיש שיש שם פלונטר, שזה נמתח כמו מסטיק. מצאתי את עצמי מאוד עצבנית אל מול זה.
 
ודווקא השבוע כשיש לי רשימת מטלות סופית, לא מתחשק לי לעשות כלום. השעות עוברות, והכעס שבי רק עולה וגואה, כי עד עכשיו חיכיתי לכולם, ועכשיו כשזה תלוי בי, אני לא זזה.

ברגע שהסכמתי להרפות מזה, ולהקדיש לזה יום אחר, עוד דברים תקועים הסתדרו לאחר חודשים של משא ומתן מעייף.

ברגע הזה כשהמשא ומתן נגמר (בתקווה), והבטתי אחורה בתהליך כולו, אני מאושרת לגלות שהוא הסתדר בדרך הכי בריאה והולמת עבורי (עבורנו). הגיע הדרך הכי פחות מורכבות, והכי שופעת. ניסיתי לכוון את הדברים באופן שנראה לי מאוד הולם, ולאט לאט הדברים התכווננו באופן אחר, שבסופו של יום התגלו להיות מדויקים יותר.

אנחנו יוצרים תשתיות, אנחנו מרפים מהצורך לשלוט מה קורה אח"כ. בדיוק כמו להניח קוביות דומינו. לנסות לשלוט במתי ואיך כל קובייה נופלת זה בלתי אפשרי וגם לא רצוי. כל היופי זה לראות את הפריסה ההדרגתית של השינוי המרהיב!